שאלות על כתיבה ללינקדאין
איך כותבים פוסט טוב בלינקדאין?
בחרו דבר אחד שאתם רוצים להסביר, והוסיפו פרט שיעזור לקורא להבין אותו. פתחו במשפט שמכניס לנושא, ולא בהבטחה שהטקסט לא מקיים. אחר כך בדקו אם כל פסקה מוסיפה משהו, ואם הסיום משאיר את הקורא עם הנקודה שהתכוונתם להעביר.
מה הפוסט צריך לומר?
אם עוד אין לכם נושא, התחילו במציאת רעיון מתוך העבודה. לפני שאתם מחפשים משפט פתיחה, כתבו לעצמכם מה תרצו שמישהו יבין אחרי הקריאה. החלטה שקיבלתם, דבר שבדקתם או שאלה שנשארה פתוחה יכולים להספיק. לא כל פוסט צריך להתחיל בסיפור אישי.
עכשיו בחרו פרט שאפשר להראות: מה בדיוק קרה, מה ניסיתם או איזה הבדל מצאתם. אם אפשר למחוק את הדוגמה בלי לשנות דבר בטענה, אולי היא עדיין כללית מדי. ואם לא ברור מה אתם חושבים על מה שקרה, עוד משפט יפה לא ישלים את החסר.
איך עוברים מהפתיחה לגוף הפוסט?
הפתיחה צריכה להכין למה שבא אחריה. אם פתחתם בשאלה, תנו לקורא דרך להבין אותה. אם הצגתם שינוי, הסבירו מה השתנה. ואם סיפרתם על החלטה, הראו מה עמד על הפרק.
עברו על הגוף לפי סדר. האם הקורא מכיר את המונחים שאתם משתמשים בהם? האם הוא מבין מי עשה מה? האם נתון או ציטוט מקבלים את ההקשר שדרוש כדי להבין אותם? במקום להוסיף עוד משפט סיכום, לפעמים צריך להסביר פרט שכבר נמצא בטקסט.
דוגמה להסבר: ממונח לפעולה שהקורא מבין
בפוסט שלי על מודל קולי כתבתי: "הפעם במודלים הקוליים". בהמשך הופיע המונח Full-Duplex, ואחריו ההסבר "להקשיב ולדבר בו זמנית".
ההסבר מתאר פעולה שקל לדמיין, במקום להשאיר את הקורא עם שם טכני בלבד. כשאתם מסבירים נושא מורכב, חפשו מונח שאדם מחוץ לצוות אולי לא מכיר. הסבירו מה הוא מאפשר לעשות או מה הוא משנה. לא חייבים למחוק מונח מקצועי, אבל צריך לעזור להבין אותו.
הפתיחה של הפוסט הזה נלהבת. זו אינה הוראה לפתוח כך כל הסבר טכנולוגי. כדאי לבחור את הטון לפי מה שאתם באמת רוצים לומר.
דוגמה לדעה: להסביר מאיפה היא באה
בפוסט על קובץ llms.txt כתבתי: "גם אני הוספתי אחד לבלוג שלי". המשפט מגיע לפני הדיון במחקרים שקראתי על הנושא.
כך הקורא יודע שלא מדובר רק בביקורת על משהו שאחרים עושים. גם אני ניסיתי את הרעיון, ואז בדקתי אותו. אם אתם כותבים דעה מקצועית, שאלו מה הביא אתכם אליה: ניסיון, קריאה, השוואה או שאלה שהתעוררה בעבודה. כתבו את הדרך הזאת במקום להשאיר רק מסקנה בטוחה.
לא צריך להציג כל התלבטות כשינוי דרמטי. מספיק להראות מה בדקתם ומה אתם חושבים בעקבותיו.
דוגמה לפרויקט: הפרט שמחזיק את הסיפור
בפוסט על תרומה לפרויקט הקוד הפתוח שבניתי כתבתי: "ואתמול נכנס אליו קוד של מישהו אחר". בהמשך תיארתי מה עלה בבדיקת הקוד ואיך התורם חזר עם תיקונים.
במקום להסתפק בשמחה על שיתוף הפעולה, יש לקורא מה לקרוא על העבודה עצמה. נסו את זה בטיוטה שלכם: מצאו משפט כמו "היה תהליך מעניין", ושאלו מה קרה בתהליך. מה מישהו הציע? מה לא עבד? מה עשיתם אחר כך? התשובה צריכה לבוא ממה שקרה, לא מסיפור שנוסף כדי לחזק את הפוסט.
איך מסיימים בלי להוסיף שאלה בכוח?
אפשר לסיים במסקנה, בדבר שתעשו אחרת או בשאלה שאתם באמת רוצים לשמוע עליה מאחרים. אם כבר אמרתם את הנקודה, אין חובה להוסיף "מה דעתכם?" רק כי הגעתם לסוף.
אם אתם רוצים לשאול, בדקו שאפשר לענות מתוך ניסיון. שאלה על החלטה שהקורא קיבל יכולה לפתוח שיחה אחרת משאלה כללית אם הוא מסכים עם הטקסט. בחרו לפי השיחה שאתם רוצים לנהל, לא לפי הבטחה למספר תגובות.
מה לבדוק לפני הפרסום?
קראו את הפוסט בקול. אם נעזרים בכותב, בדקו גם איך שומרים על הקול שלכם. סמנו משפטים שלא הייתם אומרים בשיחה, מונחים שדורשים הסבר וקטעים שחוזרים על אותה נקודה. אם שתי פסקאות עושות אותה עבודה, בדקו איזו מהן מוסיפה יותר.
בדקו שמות, מספרים וציטוטים במקור. ודאו שאפשר לפרסם את הדוגמה ושלא נכנסו אליה פרטים שלא רציתם לחשוף. לבסוף קראו רק את הפתיחה ואת הסיום: האם הם מדברים על אותו דבר, והאם גוף הפוסט באמת מחבר ביניהם?
רוצים להפוך רעיון מהעבודה לפוסט? ספרו לי מה אתם רוצים להסביר ואיפה הטיוטה נתקעת.